הודעה חשובה!

טלפון חדש: 03-3741064

ההרבי מלווה בכל צעד ושעל

"כשהסתיים האירוע נזכרתי במכתבו של הרבי, שהימים שבין י"ד כסלו לי"ט כסלו מסוגלים. לא יכולתי שלא להתמלא בהתרגשות. הרבי, האב הרחום, מצא עבורי את השפיע הנכון שנתן לי את העצה הנכונה בזמן הנכון." סיפר חייו של ר' ישעי' בורסילובסקי שזור חזרה בתשובה, תשובות והדרכה צמודה מהרבי, ונס רפואי גדול

מאת: נתן אברהם

קליניקת עזרתון

אם הייתם שואלים את הר' ישעי' בורסילובסקי מפתח תקווה לפני כמה שנים אם הוא רואה את עתידו בתחום הרפואי, הוא היה מגחך. מילדותו חונך ואהב את תכום טכנאות המחשבים ובזה ראה את עתידו. אך נסתרות דרכי ההשגחה העליונה, וחודשים ספורים לאחר שנישא עם רעייתו בברכת הרבי, היא לקתה בשיתוק וכל הטיפולים בבתי הרפואה בישראל רק החמירו את מצבה.
בשיחות טלפון עם ידיד-שליח באחת ממדינות חבר העמים, התברר שהוא מכיר מישהו שסבל מאותה בעיה בדיוק, ובעזרת טיפול בשיטת 'ביו-תהודה' הוא הבריאה. הדרך לאותה מדינה הייתה איפה קצרה, ואכן הטיפול הוכיח את יעילותו ולאחר חודשים של הידרדרות מתמדת – חל המהפך, ורעייתו של ר' ישעי' הבריאה.

לאחר שראה את יעילות הטיפול, החליט ללמוד זאת בעצמו ואף רכש את המכשיר הרפואי כדי לסייע לחולים אחרים. "השיטה הרפואית הזאת מוכרת בגרמניה ובכמה מדינות באירופה וברית המועצות לשעבר", מבהיר ר' ישעי'. "העיקרון שלה הוא, שכל מרכיב בגוף משדר גלים אלקטרו מגנטים ואם עולים על אותם גלים אפשר להרוג את החיידק ולטפל בשורש הבעיה. שיטה זו מזהה את מרבית המחלות, ולאחר זיהוי היא גם מספקת מענה".
לאחר שטיפל בכמה וכמה אנשים, וראה תוצאות מדהימות החליט ללמוד את השיטה יותר לעומק וביקר אצל האיש שהפך את השיטה לכלי מעשה ולא תיאורטי, ממנו גם רכש מכונה חדשה בעלות של עשרות אלפי דולרים, בה הוכנסו נוסחאות של עוד מגוון בעיות רפואיות שלא הופיעו בדור הראשון של המכונה, כולל גם בעיות בתחום הנפשי.

גילה את היהדות במחנה קיץ

הורי סבלו הרבה מאנטישמיות, אני כבר סבלתי פחות, אולי בשל העובדה שהייתי נחבא אל הכלים, אבגלל שלמדתי מקצועות כאלה שבעיני חבריי לספסל הלימודים היו נחשבים אינטלקטואלים. מי שהרים על נס את האנטישמיות, היו בעיקר שבאו מבתים חלשים יותר והתקשבלימודיהם. אבל גם מפרצופים חמוצים של נערים מבתים טובים לא יכולתי להימלט, וגם אם הם לא אמרו זאת בשפה ברורה, הרגשתי שאני ושאר חבריי היהודים בהחללא זוכים ליחס הוגן.

ישעי' נולד בשנות הלמ"דים בקייב, למשפחה יהודית שכל הידע שלהם על היהדות הסתכם בידיעה שהם בני העם היהודי. "המשפחה שלנו לא הייתה שונה ממרבית המשפחות היהודיות בקייב, שהייתה אז תחת שלטון הסובייטים. עד שלא התקרבתי לא היה לי שמץ של מושג מה זה שבת ואפילו יום כיפור לא שמעתי. המושג היהודי היחיד ששמעתי עליו, הייתה המצה, אבל מה טיבה של המצה ואיך היא נראית בפועל – לא ידעתי. כמה אירוני, אבל למרות שלא ידענו מאומה, מי שחיזק אצלנו את הזהות היהודית היו דווקא שכנינו הגויים שהצרו את צעדינו והציקו לנו בשל יהדותנו.

התחביב הגדול שלי היה משחק שח-מט. מגיל צעיר היה המשחק כל עולמי והעסיק אותי בכל שעות הפנאי שהיו לי. אחות של סבתי הייתה אלופת אוקראינה בשח-מט, והמשחק זרם בעורקי המשפחה. בגיל אחד-עשרה נרשמתי לחוג שח-מט והתקדמתי בצורה מטאורית עד שהיו לי כמה דרגות בזה. בימים ההם היה זה כבוד גדול להיות בעל דרגה בזה. אנשים, בייחוד אנשי הממשלה, כיבדו מאוד כאלה שהצליחו להפעיל שכל, אם בתחום המשחק או בתחום המדע

חייו של ישעי' היו חיים של "תינוק שנשבה" במלוא מובן המילה. הוא אפילו לא הרגיש שחר לו משהו. "כאשר סדר היום שלך מלא בנושאים עיוניים, בלי שלוחצים אותך – אתה לא מרגיש כל צורך לחפש דבר אחר", הוא אומר. "מה עוד שלא ידעתי שיש משהו שאני צריך לחפש ולתור אחריו. אילו הייתי שומע דברים בשלילת היהדות, אולי היה מתעורר בי משהו. אבל גם זה לא שמעתי. הכל זרם על מי מנוחות".

הפעם הראשונה בה התוודעתי לתורת ישראל סבא ולדרך המצוות הייתה כאשר אחד מחבריי הטובים, ז'ניה, סיפר על סמינריון שמארגנים יהודים מארצות הברית לבחורים צעירים. הוא סיפר לי שהם הביאו אוכל נקי ובריא איתם מעבר לים, ואז באוקראינה היה טרנד של אכילת אוכל נקי, בעקבות הקרינה הרדיו-אקטיבית שדלפה מצ'רנוביל. הוא סיפר לי שהסמינר הזה הוא רק עבור בני הלאום היהודי, ומתקבלים עליו חינם אין כסף

שמחתי לא ידעה גבול, שאלתי הוריי והם כמובן נעתרו בחפץ לב. בחינם? למה לא. האמת צריכה להיאמר, שמהרגע הראשון שבו דרכו כפות רגליי בשטח מחנה הקיץ, הרגשתי שהגעתי למקום הנכון הרגשתי שייך. אי אפשר להסביר את זה במילים, אבל הרגשתי כאילו זה משהו שהיה נטוע עמוק בתוכי שנים ארוכות והנה גיליתי את זה.

מי שמארגן את מחנה הקיץ היה הרב מיכאל מניס ע"ה, שפעל במסגרת ארגון 'עזרת אחים'. מיום ליום הנשמה היהודית שלי האירה עוד ועוד. הם סיפרו לנו סיפורי יהדות ולימדו אותנו להתפלל וללמוד

כמובן שהפעילים סיפרו לנו על הרבי ועל פעולותיו בעולם והתרשמנו מאוד. בסיום המחנה, כל אחד מאתנו כתב מכתב לרבי על תחושותיו ועל חלומותיו. הצליחו להחדיר בנו בתוך תקופה כה קצרה את גדולתו של הרבי ולגרום לנו להפנים, להעמיק ולהתקשר אל הרבי

קודם שנכנסתי למחנה קיץ סיימתי סמסטר ראשון בתכנות מחשבים, אך למרות אהבתי הגדול לתחום והחלום להיות מתכנת, עזבתי הכל ונכנסתי ללמוד בישיבה שהרב מניס הקים בקייב. כבר בימים הראשונים ללימודיי בישיבה, באתי בבריתו של אברהם אבינו, כאשר שולחן עץ משמש כשולחן הניתוחים...

התקדמתי בלימודי היהדות מתוך תשוקה נשמתית, למעלה מטעם ודעת. הורי, הורי שלא היה להם מושג מהי יהדות, היו בטוחים שנטרפה עלי דעתי. הדרך בה החלטתי לצעוד הייתה מאוד לא מקובלת בהווי החיים של אותם ימים. הם ניסו להניא ללימודי המחשבים אך אני הייתי נחוש בהחלטתי. הבחורים שהצעידו אותי את הפסיעות הראשונות ביהדות היו הרב אשר דייטש מפתח תקווה, הרב משה הבר מנחלת הר חב"ד והרב אליעזר קרוגליאק מכפר חב"ד – שלושתם הגיעו בשליחותו של הרבי במסגרת ארגון 'עזרת אחים'. עד היום אני שומר איתם על קשר

מאוחר יותר הגיע גם הרב בערל קרסיק, ממנו למדתי רבות. בסך הכול שהיתי במסגרת ישיבתית כחצי שנה. בחלוף אותו פרק זמן, התגלגלו שמועות שמי שלא יצא מיד מגבולות אוקראינה שזה עתה קיבלה עצמאות – יגויס בכוח לצבא האוקראיני. הרב קרסיק עזר לי להשיג כרטיס טיסה ושלח אותי לארץ ישראל, שם נכנסתי ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד. בישיבה הוספתי יד יעות בתורה ומצוות והפכתי לחסיד חב"ד מהשורה עם כל הלבושים

התוכנית שגיבשתי בעצה אחת עם הרב קרסיק הייתה, שלא אשאר בארץ ישראל זמן רב, אלא לאחר שאקבל אזרחות ישראלית, אטוס חזרה לאוקראינה עם דרכון ישראלי ואצטרף לסייע בשליחות מבלי לדאוג מהשלטונות המקומיים. הייתי מספיק עמוק בהווייה החב"דית, כך היה ברור לי שלפני כל החלטה צריכים לשאול את הרבי. כתבתי לרבי את התוכנית ובקשתי לעזוב את הישיבה. תשובת הרבי שלא איחרה לבוא הייתה: "כעצת הנהלת הישיבה בה לומד עתה. אזכיר על הציון. בדיקת התפילין". הנהלת הישיבה הבינה מתשובת הרבי, שרצונו הק' שאשאר בישיבה. התפילין שנשלחו לבדיקה נמצאו לא מהודרות.

מי שהשפיע עלי רבות היה המשפיע החסידי הרב מנחם מענדל פוטרפס, ממנו למדתי רבות. בתום תקופת הלימוד בישיבה, החלטתי להשלים את התואר בתכנות, ונכנסתי ללמוד בקורס מהיר וזריז שהעניק לי את כל האינפורמציה והידע הנדרש. אני תמיד חושב על כך שזרקתי את כל הלימודים באוקראינה בכדי להיכנס ללמוד בישיבה, והקב"ה לא נשאר חייב: לאחר שנהפכתי ליהודי שומר תורה ומצוות, זימן לי הקב"ה הזדמנות פז להשלים את הלימודים ולהגשים את חלומי. מאוחר יותר נכנסתי לעבוד בחברת וורי-פון, שם הייתי שומר תורה ומצוות היחיד. תחום הייטק היה באותן שנים בשיא, ובחברה בה אני עובד עד עצם היום הזה, זכיתי להערכה גדולה על תפקודי

הרבי מלווה על כל צעד ושעל

מספר שנים עמד ר' ישעי' בפרק 'האיש מקדש'. בינתיים שכר דירה בסמוך למקום עבודתו בפתח תקווה, והיה עורך שבתות אירוח עבור עולים מברית המועצות שביקשו להתחזק. לאחר שחציתי את גיל 25 התחלתי להתעניין ברצינות בשידוכים. באותה תקופה נוצר מצב שנשארתי ללא משפיע, וכל ניסיונותיי למצוא מישהו שיתאים עבורי לא צלחו. זו הייתה תקופה מאוד מבולבלת: מחד, מאוד רציתי כבר להקים משפחה חסידית ולבנות את עתיד חיי; ומאריך הייתי טרוד כל כולי בעבודה. כנראה שהשילוב בין השניים הקשה עליי למצוא את זיווגי

בשלב מסוים כתבתי לרבי שנותרתי ללא משפיע וביקשתי שיזמן לי את הדמות שתהווה עבורי מודל לחיקוי ואקשיב להצעותיה. אינני זוכר מה הייתה תשובת הרבי, אך אינני יכול לשכוח את שקרה למחרת בבוקר.
הגעתי כמדי בוקר להתפלל בבית הכנסת, ואחד מאנ"ש שם את ידו על כתפי ואמר לי 'שייע, אני כל כך מבין אותך. גם אני התחתנתי בגיל מאוחר. אני מבין היטב את הקשיים עימם אתה מתמודד'. הייתי נבוך אבל יחד עם זה דרוך, הרי רק אתמול ביקשתי מהרבי שימצא לי דמות שתבין אותי ואוכל להתחבר אליה, והנה ניגש אלי מישהו עם כזו אכפתיות. לא איבדתי זמן יקר, וכעבור כמה דקות ניגשתי אליו והבעתי את רצוני שיהיה המשפיע שלי. הוא הביט בי בעיניים פעורות, נימת קולו הפכה נרגשת, וביקש לספר לי דבר מה.

מסתבר שאותו יהודי לפני החתונה היה אהוד מאוד על בחורים בני גילו, רבים נועצו בו והוא היה עבורם דמות של משפיע. לאחר שהתחתן, רבים מהבחורים ביקשו ממנו שיהיה ה'עשה לך רב' שלהם. הוא התמסר לתפקידו, ושיחות הנפש עם מושפעיו החלו לבוא על חשבון המשפחה. בשלב מסוים ביקשה מימנו רעייתו שיעזוב את מושפעיו לטובת ילדיו והתא המשפחתי. בלית ברירה הוא הסכים, אבל כאשר היה כותב לרבי על ענייניו באמצעות ה'אגרות קודש', הרבי כתב לו על הצורך להיות דמות של משפיע. הוא ניסה לרכך את התנגדותה של רעייתו לעיסוק שלו בענייני השפעה, אך ללא הצלחה

בדיוק ערב לפני שניגשתי אליו, קיבל שוב תשובה ברורה מהרבי, שהוא חייב לעסוק בהשפעה על הזולת, ואין לו אפשרות להתחמק מכך. הוא הראה את תשובת הרבי לרעייתו, והפעם גם היא הסכימה, אך התנתה שבינתיים ישפיע רק על אדם אחד. והנה, בדיוק יום אחרי, אני מגיע אליו בבקשה להיות המשפיע שלי. הוא סיפר לי את זה בעניינים נוצצות מהתרגשות, ואני שמחתי על כך שהרבי קיבל את מכתבי ודאג לי. כבר באותו היום קבענו להיפגש

לאחר שסיפרתי לפניו את מצבי העדכני, הוא הביע את דעתו שעלי לקחת מהעבודה חופשה, לטוס לרבי, להירגע מעט, ואז בכוחות מחודשים עם הבנה מה זה נישואין – לשוב להיכנס לזה.

החברה, ואיך לבקש מהם חופשה בת שנה ללא תשלום. בניסי ניסים הם הבינו ללבי ואכן אישרו לי את הבקשה. הוא סידר לי את האפשרות להשתלב במסגרת ה'קבוצה' בבית חיינו, למרות שהייתה זו אמצע שנת הלימודים, בחג הפסח. היו אלה ימים נפלאים בהם הגדרתי מחדש את נושא ההתקשרות חצי שנה אחר-כך, בחודש תשרי, הגיע לבית חיינו אחד מידידיי, הרב דובער בייטמן שמתגורר בדנייפרופטרובסק ועובד שם בסמינר 'בית חנה' לבנות. שאלתי אותו אם יש לו הצעה עבורי, והוא חיווה את דעתו שכדאי להמתין לסיום שנת הלימודים ב-770 ואז נדבר שנית. כשסיימתי את שנת הלימודים בז' מרחשון, הצעתי את הרעיון לפני המשפיע שלי, ולאחר שאישר את המהלך ביקשתי את ברכת רבי

במכתב הברכה שקיבלתי באגרות הקודש, נכתב בין היתר שהימים בין יו"ד כסלו לי"ט בכסלו הם ימים מסוגלים. בתחילה לא ייחסתי לכך חשיבות, שכן היה זה בחודש מרחשון, וחשבתי שבתוך ימים ספורים אהיה באוקראינה. אך לא כך היה בפועל. מהשגרירות נמסר לי שאני אצטרך להמתין שבועיים ימים עד שאקבל את אשרת הכניסה, וכך עליתי על המטוס בי"ב כסלו. יומיים שהיתי בקייב, שם ביקרתי את הוריי שזה זמן רב לא ראיתים, ואת חבריי משכבר הימים. בי"ד כסלו הגעתי לדנייפרופטרובסק שם השתכנתי בביתו של חברי דובער בייטמן. כבר למחרת, בט"ו כסלו, התקיימה הפגישה הראשונה שלי עם רעייתי, שאז הייתה עובדת במוסד. כמה מדהים ומפעים, שבי"ז כבר דיברנו על הקמת בית נאמן בישראל, ובי"ט כסלו התקיימה חגיגת הווארט שלנו בהשתתפות רבים מחברי הקהילה

כשהסתיים האירוע נזכרתי במכתבו של הרבי, שהימים שבין י"ד כסלו לי"ט כסלו מסוגלים. לא יכולתי שלא להתמלא בהתרגשות. הרבי, האב הרחום, מצא עבורי את המשפיע הנכון שנתן לי את העצה הנכונה בזמן הנכון
חתונת בני הזוג בורסילובסקי התקיימה ביום לא פחות מסוגל – יו"ד בשבט. יממה אחרי החתונה כבר עלו ארצה, כאשר את סעודת ה'שבע ברכות' חגגו להם ידידים וקרובים בשמחה וטוב לבב

הרגשתי שהרבי מלווה אותי על כל צעד ושעל, ושמחתי הייתה אפוא גדולה ומכופלת. החברה בה עבדתי קודם טיסתי לרבי, נאותה לקבלני בזרועות פתוחות, ורעייתי החלה לעבוד במסגרת ארגון 'מורה גאולה' בהנהלת הרב מיכאל גוצל. אנשים היו מתקשרים אליה בכדי לכתוב לרבי והיא הייתה מתרגמת עבורם את התשובות. בתרגומים עבדה גם עבור האתר של הרב לוגוב.

הישועה הגיעה באמצעות שליח הרבי

החיים היו טובים ונעימים וזרמו על מי מנוחות" נזכר ר' ישעי', "ואז יום אחד הרגישה אשתי כאבים חדים בקרסול. הלכנו לרופא המשפחה ולאחר שבדק את הרגל נתן תרופה שגרתית לכאבים, הם הלכו והתעצמו מיום ליום עד שהפכו לבלתי נסבלים בעליל. פנינו שוב לרופא המשפחה שקבע עבורנו תור לריאומטולוגית. בינתיים עד היום שנקבע לנו, בדקנו כל מיני תכשירים טבעיים וסוגי טיפול אלטרנטיביים, אך שום דבר לא הועיל הריאומטולוגית שביקרנו הצלה סברה שמדובר בדלקת פרקים, משהו שלא אופייני בדרך כלל בגיל הזה, רעייתי הייתה אז רק בת עשרים ואחת. היא המליצה על כדורי מורפיום שישכיחו את הכאבים אך הם לא הועילו. המצב רק הלך והחמיר והתפשט לחלקים נוספים בגוף. כשהגענו אליה עם ההחמרה במצב, היא סברה שמה שיעזור זה כדורי כימותרפיה במינון קטן ואסטרואידים והציעה לבוא אליה כעבור חודש. בפועל, כאשר חזרנו אחרי חודש לתל השומר רעייתי כבר הייתה על כיסא גלגלים

לא זו בלבד שהתרופות לא הועילו – רופא אחד שעבר על בדיקות הדם טען שהכדורים שרעייתי נוטלת פוגעים במערכת החיסונית שלה. הינו ממש אובדי עצות, לא ידענו מה לעשות ואיך לעשות. מחד, הטיפול שמוצע לנו לא מועיל ואף פוגע; מאידך, ההתמודדות עם הכאבים היא קשה ומוכרחים לעצור אותם ולטפל בבעיה. במחלקה פגשנו אנשים נוספים עם אותה בעיה, ונוכחנו לדעת שהרופאים לא מטפלים בבעיה, אלא רק בסימפטומים. כל הזמן כתבנו לרבי על הבעיה וקיבלנו ברכות מיוחדות, אך מה יהיה בסוף, מה עלינו לעשות?"

ואז העזרה הגיע בדרך שהכי לא חשבנו עליה. בחודשים הראשונים כשהגענו לארץ ישראל, חשבנו על יציאה לשליחות. מכיוון שהשליחות היא זו שהביאה את שנינו לגלות את אור החסידות – רצינו להנחיל את זה גם לאחרים. מכיוון שכך ביררנו אצל ידידים וחברים, וסיפרנו לכולם שאנחנו מחפשים מקום לשליחות. אחרי זמן מה, כשרעייתי כבר הייתה באמצע כל הבעיה הרפואית הקשה הזו, התקשר אלינו אחד השלוחים שמשמש בשליחות בעיר גדולה באחת ממדינות חבר העמים והציע לנו מקום לשליחות. משום מה נפתחתי אליו וסיפרתי לו את כל מה שעובר עלינו

אמרתי לו, שמאוד הייתי רוצה לצאת לשליחות, אלא שמצבה של רעייתי אינו מאפשר זאת כעת. לאחר שתיארתי לו במילים קצרות מה עובר על רעייתי, הוא החל לברר ולשאול לפרטיי פרטים. לא הבנתי למה כל כך נוגע לו הפרטים. לבסוף הוא אמר לי: תראה, אני מכיר מישהו שהתמודד עם אותה בעיה בדיוק, וכאן בעיר שלי ישנה מטפלת בשיטה רפואית מיוחדת שפטרה את הבעיה. ניצת בי זיק של תקווה, ולא חלפו ימים ונחתנו אני ורעייתי באותה העיר והכרנו בעצם את השיטה הרפואית שהצילה את רעייתי – 'ביו-תהודה'. כשהגענו לקליניקה ראינו אנשים רבים מתדפקים על דלתה והבנו שזו אינה אחיזת עיניים

כבר בטיפול הראשון אמרה הרופאה לאשתי שבעוד חודש ימים היא תתחיל ללכת על רגליה. זה היה חלום שפקפקנו שיתממש, אך כך היה: בחלוף כמה שבועות ראינו הטבה משמעותית במצבה, היא חדלה לסבול את אותם כאבים עזים ובתוך כמה חודשים נעלם כלא היה. לאחר שראינו שזה עובד, החלטנו ללמוד את השיטה והיא עשתה את זה בחפץ לב. מאוד התחבבנו עליה ובמשך חודשים לימדה אותנו על הכל

בסיום הקורס שהיא העבירה אותי ואת רעייתי רכשנו ממנה את המכשיר פלא הזה בהרבה מאוד כסף והבאנו אותו ארצה. למרות כל זאת לא הרגשנו עדיין מבינים בכדי לטפל באחרים במכשיר הזה, לא היה לנו את האומץ להעמיק בנושא. מדי פעם היינו מטפלים רק בידידים קרובים או בני משפחה, והמכשיר שהוכיח יכולות, שכב אצלנו בארון כאבן שאין לה הופכין.

חמש שנים חלפו כבר מאז, והכל ב"ה כשורה, נולדו לנו כבר ילדים וראינו שהשיטה הזאת הייתה שליחת ההשגחה העליונה להועיל לנו."


שיטה מדעית

בטרם ר' ישעי' נדרש להסביר איך השיטה הזו עובדת, הוא מבקש להסביר שזו אינה 'תרופת סבתא' אלא שיטה רפואית שהוכחה מדעית, ורחוקה מהשיטות האלטרנטיביות המקובלות. זו שיטה שמטפלת בשורש הבעיה, ופוגעת בו, במקום לדכא רק את הסימפטומים.

הטיפול בשיטת הביו-תהודה מתחלק לשנים: תחילה, כמובן, האבחון. ר' ישעי' מסביר כיצד באמצעות המכשיר את הבעיות מהן סובל המטופל:

כל מרכיב בגוף האנושי – התאים, הרקמות והאיברים – פולט תנודות אלקטרומגנטיות ספציפיות משלו המתואמות זו עם זו ומשפיעות אחת על השנייה. ילד יוצרות התנודות פרופיל כולל של המטופל, אפשר לקרוא לזה דפוס תנודות אישי, כאשר התנודות של אדם בריא הן בעלות מבנה שונה מאלו של אדם חולה. לכל מחלה תדר משלה. כמו כן, תדרים מסוימים יכולים למנוע התפתחות מחלות ותדרים אחרים מסוגלים אפילו לרפא את הגוף ממחלות

הטיפול, לאחר האבחון, נחלק לשני סוגים: דרך אחת, הנפוצה יותר, היא על ידי תקיפת מחלות בעלות תדרים נמוכים באמצעות חומרים בעלי תדרים גבוהים.

ישנה שיטה נוספת, השיטה שרעייתי טופלה בה ומה שאנחנו למדנו, והיא על-ידי טעינת מים בשדה האלקטרו מגנטי עם התרופה שיכולה לרפא את המקום ולתת לפציינט לשתות אותה. זה נשמע אולי נוסחאות, אבל כך זה עובד. כשהגענו לרופאה שלימדה אותנו את השיטה, היא סיפרה איך הגיע לזה: היא נבדקה במחלה קשה על ידי המטופלים שעבדה עמם. אז שמעה על השיטה והיא שהצילה את חייה זה לא ייאמן איך שזה עובד, המכשיר יודע על ידי קודים שהוזנו בתוכו לזהות את הבעיה וגם לעזור לנו להרכיב את התרופה שתפתור את הבעיה, והכל מבוסס מדעית, כל תרופה שניתנת וכל אבחון. הכל כתוב במילים ברורות.

ר' ישעי' נשמע נלהב, כשהוא מתאר את התהליך. "המציאות הראתה לנו שזה עובד. בחלוף חמש ימים בלבד זה מוציא את החיידק, לא פעם ולא פעמיים ראינו פלאים ממש. הייתה אצלנו אישה בחודשים מתקדמים של ההיריון וגילו אצלה חיידק והרופאים כבר חשבו לבקש הפסקת הריון. היא הגיעה אלינו וטופלה על ידי המכשיר הזה, ובבדיקה הבאה החיידק הזה כבר לא היה. טיפלתי בעוד מישהו, הרופא נתן לו תרופה אך אמר שהוא לא בטוח שזה יעזור, הוא בא אלינו והכל עבר לו. הרופא התלהב והפציינט סיפר לו שטופל אצלנו

כחסיד חב"ד, זוכר ר' ישעי' את שיחתו של הרבי אודות התפתחות החכמות החיצוניות כצעד של העולם לקרת ימות המשיח – במקביל לשפע החכמה האלוקית.

לימודים אצל המייסד השיטה

כאמור, עד לפני מספר חודשים שמר ר' ישעי' את המכשיר הזה לחבריו הקרובים וידידיו. העובדה שיש בידו את המכשיר הזה והוא לא עושה עמו דבר הציק לו, אך יחד עם זאת החשש כרסם בתוכו. מה שגרם לו להתחיל לפעול עם זה בצורה גלויה, היה מפגש עם מייסד השיטה פרופסור סרצ'יוק בקייב. "חשבתי שלא אוכל להגיע אליו לעולם, אך לאחרונה החלטתי לנסות. אותו פרופסור התבסס על מחקר של מישהו אחר, אך הוא זה שקידם את זה בצורה פרקטית והוריד את הדברים מתיאוריה למעשים.

הצלחתי ליצור איתו קשר והוא אמר שישמח ללמד אותי את השיטה. לקחתי את הצעתו כמחמאה גדולה, ובמשך תקופה לא קצרה התחבטתי בעניין, ידעתי שאני עומד בפני צומת גורלית, אם אלך ללמוד את השיטה הזו מפי מייסדה, אוציא הון רב, ואהיה חייב להתעסק עם זה. המשפיע שלי נסע באותם ימים להתגורר עם משפחתו מעבר לים, וכשדיברתי איתו הוא הציע שאתייעץ אישיות רבנית, וחשבתי שהרב שאני רוצה לבחור הוא הרב יוחנן גור אריה, רבה של חולון.

לפני שפניתי אליו, כתבתי לרבי ב'אגרות קודש' על התוכנית. את מכתבי הכנסתי בכרך ו, עמוד שס, והמילה שריצדה לי מיד מול העיניים הייתה גור-אריה. לא הייתי צריך יותר מזה, הבנתי שהרבי רווה נחת מרצוני להיוועץ אם הרב גוראריה. טלפנתי אליו והוא ניאות להיפגש עימי. סיפרתי לו על השיטה הזו, וכיצד סייעה לרעייתי. אמרתי גם שיש מכשיר חדש יותר, עדכני יותר, ושאני רוצה להביא את זה לארץ ישראל, הרב גוראריה אמר לי בנחרצות לנסוע וכך באמת עשיתי. נסעתי ונפגשתי עם פרופסור סרצ'יוק.

הפרופסור לימד אותי דברים רבים, ולבסוף מכר לי מכשיר בגרסה חדשנית, עם קודים לקשת רחבה יותר של בעיות, בין היתר גם עזרה לאלה שרוצים לפתח ולחזק את המערכת החיסונית. במכשיר החדש, יש מגוון אפשרויות ועומקים מעוררי השתאות, בין היתר גם לבעיית עקרות, ממש עד לרמה של תכנות ד.נ.א.

בחודשים האחרונים מאז החל לעבוד עם המכשיר החדש, הספיק ר' ישעי' לטפל במגוון מקרים ולהוציא אנשים ממצוקותיהם. לבקשתו, יצרו עמי קשר כמה ממטופליו, דמויות מוכרות בחב"ד, והם סיפרו לי על תוצאות מדהימות.

צריך להבין שזהו טיפול מדעי לחלוטין, שמוכר כבר במדינות רבות ברחבי העולם. בארץ ישראל יש גרסה של מינורית של השיטה הזאת, אבל את השיטה הנוכחית עדיין לא מכירים. אנחנו חווינו על בשרינו את ההצלה של המכשיר הזה, כי מי יודע איפה הייתה כיום רעייתי לולא הטיפול בו, והיום – אנחנו עוזרים באמצעותו לאנשים אחרים.